הפנים של כל אחד מאיתנו הן מבנה תלת מימדי מורכב ומרתק מבחינה ויזואלית. מחקרים רבים הדגימו כי מבנה הפנים הוא גורם חשוב בכל תקשורת חברתית.
כל אדם (החל מגיל צעיר מאד, של חצי שנה) מגיב באופן חיובי לפנים יפות.
מאות מחקרים בוצעו לאורך ההיסטוריה, על מנת לאפיין מהו מבנה פנים אטרקטיבי.
בכל המחקרים ללא יוצא מן הכלל, פנים מאוזנים וסימטריים היו אלו שדורגו במקום הגבוה ביותר. קיימים יחסים ידועים בין חלקי הפנים השונים שנתפסים בעיני כולנו כיחסים תקינים ואסתטיים.
גנטיקה, חבלה בגיל צעיר שלעיתים אנחנו אפילו לא מודעים לה, או הפרעות סביבתיות אחרות החל מתקופת ההריון ועד לבגרות עלולים להשפיע על התפתחות הפנים ולגרום לעיוות (עוד בנושא זה, בעמוד ״יופי ותפקוד״).
העיוות הוא תמיד תלת מימדי ומורכב, ובדרך כלל הוא שילוב של מספר רב של מאפיינים ולא אחד בלבד. כדי להקל על ההסבר נחלק את העיוותים לשלוש קבוצות עיקריות (בספרות רומיות):
המערכת המשוכללת של הגוף האנושי יודעת להגיב על כל עיוות התהליכים מרתקים של התאמה והסתגלות. כאשר נוצר עיכוב בגדילת חלק אחד של הפנים, שאר החלקים מבצעים פיצוי ומתעוותים בהתאם כדי לאפשר תפקוד.
לכן העיוות יהיה תמיד רב מערכתי וככזה יש להתיחס אליו, להבין לעומק את התהליך המקורי שגרם לעיוות, ולתקן אותו באופן שיטתי ויסודי, כך שגם המבנה וגם התפקוד המשולבים זה בזה ישתפרו באופן האופטימלי.
ביצוע הניתוח דורש הבנה מעמיקה בכל היבטים של המבנה והתפקוד של הפנים. האנטומיה והפיזיולוגיה של המערכות השונות, כולל מבנה הלסתות והשינים, מפרקי הלסת, האף ומערות האף, הלוע, ארובות העיניים, שרירי הלעיסה והפנים, העצבים וכלי הדם.
