בעת תפקוד תקין, מפרק הלסת מאפשר תנועה חופשית מכאב ומרעשים ופתיחת פה מקסימלית של לפחות 4-5 ס״מ.
מפרק הלסת הוא הציר שמאפשר את פתיחת הפה, ולכן גם את הלעיסה והבליעה, הדיבור, הפיהוק והצחוק.
זהו מפרק כפול : הצד הימני והצד השמאלי מחוברים ביניהם על ידי הלסת התחתונה והם אינם יכולים לפעול בנפרד.
המפרק מאפשר תנועה בין שתי עצמות : הקונדיל (שהוא חלק מהלסת התחתונה, המנדיבולה) והפוסה (שהיא חלק מהעצם הטמפורלית של גולגולת). לכן הוא נקרא באנגלית ״המפרק הטמפורו-מנדיבולרי״ Temporo Mandibular Joint או בקיצור TMJ.
מבט מקרוב על שחזור תלת-מימד של מבנה מפרק הלסת הימני
קדמית לפוסה ישנה בליטה של עצם שהיא הגבול הקדמי של המפרק (בתמונה : CT של מפרק הלסת הימני)
שטחי המגע בין עצמות אלה, במכונים משטחים מפרקיים, מצופים ברקמה פיברוטית דחוסה, בשונה משאר המפרקים בגוף המצופים בסחוס היאליני. בין שתי העצמות הקשות יש רפידה עגולה לשיכוך זעזועים והקטנת החיכוך שנקראת דיסק.
הדיסק בנוי גם הוא מרקמת חיבור דחוסה. הוא קעור בחלקו העליון ובחלקו התחתון והחלק העבה האחורי שלו נמצא בדיוק מעל לקונדיל, וממלא את חלל הפוסה.
תלת מימדית הדיסק הוא אליפטי בצורתו ומימדיו מגיעים בקוטר המקסימלי לכ-2 ס”מ. כל הפריפריה שלו עבה יותר מהמרכז. שיא העובי בחלק האחורי מגיע ל-3 מ”מ. באמצע 1 מ”מ וקדמית 2 מ”מ.
הדיסק מחלק את המפרק למדורים עליון ותחתון שאינם מקושרים באופן נורמלי.
המדור העליון בין הפוסה והדיסק הוא גדול יותר ונמשך מהחלק האחורי של הפוסה עד לחלק הקדמי של הבליטה.המדור התחתון קטן יותר והוא בין הדיסק והקונדיל. יש לו שלוחות קדמית קטנה ואחורית גדולה יותר.
המפרק מוקף בקפסולה. היא מקיפה את צוואר הקונדיל ואת כל המשטחים המפרקיים והדיסק. היא מורכבת מרקמה של חלבון בשם קולגן. בצד החיצוני של הקפסולה יש עיבוי והוא נקרא ״רצועת המפרק״.
הדיסק מתמזג עם הקפסולה מעט מתחת לקטבים הפנימי והחיצוני של הקונדיל.
התאחיזה האחורית של הדיסק המכונה ״התחום הדו-שכבתי״ היא רקמת חיבור דלילה עם מרכיב אלסטי. בחיבור האחורי הזה מוצאים כלי דם ועצבים מרובים. בניגוד לדיסק שאין בו כמעט בכלל עצבים וכלי דם.
תפקוד :
התפקוד העיקרי של המפרק הוא, כמובן, פתיחת הפה. אבל הוא אינו פועל רק כציר סיבובי פשוט (רוטציה) אלא מאפשר גם תנועה של הלסת קדימה ואחורה (העתקה). כאשר ישנה העתקה קדימה של שני המפרקים הלסת נעה קדימה. כאשר רק מפרק אחד מועתק קדימה והשני נשאר במקומו הלסת נעה הצידה מעט ומאפשרת את תנועת הלעיסה. פעולה זו מבוצעת בעיקר ע״י שריר הפטריגואיד החיצוני.
בכל אחד מהצדדים, מדורי המפרק מתפקדים כשני מפרקים נפרדים עם פעולה שונה.
בזמן תנועה הקונדיל מבצע רוטציה מתחת לדיסק במדור התחתון. הפעילות במדור העליון היא בעיקרה העתקה של הדיסק ע”ג הבליטה.
זה מאפשר טווח תנועה גדול ביחס לגודל המפרק, ועם זאת ללא איבוד היציבות, בזכות הדיסק שמקשר כל העת בין הקונדיל למבנים הטמפורליים – הפוסה והבליטה.
החלק הדק המרכזי של הדיסק נמצא תמיד בין הקונדיל והבליטה . תנועת ההעתקה של הקונדיל גדולה מזו של הדיסק. בפתיחה הפוסה מתמלאת ע”י התרחבות כלי הדם ברקמה של התאחיזה האחורית. בסגירה, המבנים הוסקולריים נדחסים ומתרוקנים מדם. המנגנון הוסקולרי של המפרק הוא מהיר ודואג שלא ייוצר במפרק חלל ריק בעת התנועה. פעולה דומה נצפית בעת העתקה קדימה של הלסת או בתנועות צדדיות.
