לשינה עמוקה ואיכותית, עם מחזורים תקינים של שנת חלום, ישנה חשיבות גדולה בשמירה על איכות החיים והבריאות הגופנית והנפשית.
בשנים האחרונות תופעת דום הנשימה בשינה זוכה להתייחסות רבה במחקר הרפואי. זוהי תופעה נפוצה שממנה סובלים כ-6% מהאוכלוסיה (בעיקר גברים, בעיקר בגיל 35 ומעלה).
זוהי הפרעת שינה מחזורית שבה החולה הישן מפסיק לנשום לפרקי זמן משתנים במהלך השינה כתוצאה מחסימה מלאה או חלקית של דרכי האויר העליונות ע״י הרפיה וצניחה של שרירי החיך והלשון. כתוצאה מכך קיימת ירידה ברמת החמצן בדם ועליה במאמץ הנשימה עד להתעוררות חלקית. התופעה עלולה לחזור על עצמה מספר רב של פעמים בכל לילה ולפגוע קשות במהלך השינה, בעומקה ובאיכותה. חומרת המחלה נקבעת על פי דרוג RDI Respiratory Disturbance Index : מספר ארועים של ירידת רוויון החמצן בדם בשעת שינה.
ברוב המקרים האדם עצמו אינו מודע למחלה. הסימנים המעידים על האפשרות לקיום דום נשימה בשינה הם נחירות, יובש בפה, יקיצות תכופות בלילה, עייפות ונטיה להרדם בבוקר ובמהלך היום. להשמנה יש קשר הדוק עם דום נשימה, נמצא כי שליש מהאנשים שסובלים מהשמנת יתר סובל גם מדום נשימה בשינה.
דום נשימה בשינה היא מחלה שמחמירה עם הזמן, ויש לה השפעה על מערכות רבות בגוף. היא מגבירה את הסיכוי לחלות ביתר לחץ דם, מחלות לב וסכרת.
הפרעות השינה שנמשכות זמן רב, גורמות לירידה ביכולת החשיבתית, בזיכרון ובכושר הריכוז, וכן לעצבנות ודיכאון. חוסר העירנות מגביר את הסיכון הבטיחותי בעת נהיגה או עבודה.
האבחנה וחומרת המחלה נקבעת בבדיקה במעבדת שינה. שם הנבדק ישן לילה שלם כאשר הוא מחובר לחיישנים שונים הרושמים את תנועות שרירי הנשימה, קצב הלב, EEG, תנועות גלגלי העיניים וריווי החמצן בדם.
הטיפול :
האופציות לטיפול תומך לא ניתוחי בדום נשימה חסימתי בשינה כוללות :
ירידה במשקל : לאנשים הסובלים ממשקל עודף, ירידה במשקל עשויה להביא לשיפור משמעותי בהפסקות הנשימה עד כדי היעלמותן. בCT ניתן לראות הסננה של שומן הגורם להיצרות מעבר האוויר מאחורי הלשון. ירידה במשקל גורמת לצמצום במימדיה של רקמה זו.
שינוי תנוחת השינה : שינה על הגב נמצאה בשכיחות גבוהה יותר עם נחירות ודום נשימה בשינה.
התקנים דנטליים : בשנים האחרונות מתרחב השימוש בהתקנים פלסטיים שונים המורכבים על השיניים בזמן השינה. ההתקן דוחף את הלסת התחתונה קדימה, ויחד איתו גם בסיס הלשון, ובכך גדל נפח הלוע ומתפנה מקום למעבר אוויר דרכו. זהו פתרון לא ניתוחי לחולים שאינם יכולים להסתגל למכשיר CPAP .
תומכן חיצוני לאף : במקרים בעם הבעיה היא מבנה אף צר וחסימה בנשימה דרך האף.
מסכת אויר בלחץ חיובי רציף CPAP Continuous Positive Airway Pressure: לרוב המטופלים העוברים בדיקה במעבדת שינה, מוצע באופן ראשוני מכשיר זה. הוא מיועד למנוע את צניחת הרקמות על ידי הזרמת אוויר. המכשיר בנוי ממדחס המזרים אוויר בלחץ בעזרת מסכה הקשורה בגומיות ומכסה את הפנים והאף. הוא איננו מרפא את הבעיה אלא משמש לתמיכה. החסרון המרכזי הוא שמסכת ה CPAP מסורבלת ולא אסתטית, מזרימה כל הלילה אוויר קר על הפנים ומגבילה את תנוחת השינה.
כאשר החולה מעונין לפתור את בעית דום הנשימה בשינה באופן מוחלט ולהשתחרר מהתלות במכשירים השונים, וכן במקרים החמורים שבהם המכשירים אינם יעילים, יש צורך בניתוח.
על מנת לפתור את הבעיה באופן מוחלט יש לשפר ולהגדיל את חלל הלוע באותם מקומות שבהם הוא מוצר או נחסם בזמן השינה. על מנת למקם את החסימה מבוצעת בדיקה בזמן הרדמה חלקית שמדמה את מצב השינה. בזמן זה מבוצע צילום דרכי האויר בעזרת מצלמה זעירה או בהדמיית רנטגן, CT או MRI.
לאחר איתור מקום החסימה מותאם לכל חולה ניתוח מתוך האפשרויות הבאות :
UPPP Uvulo-Palato-Pharyngo-Plasty : בניתוח זה כורתים את החיך הרך, הענבל והשקדים באופן שיוצר קשת המאפשרת זרימת אוויר טובה יותר. שיעור ההצלחה של UPPP הוא כ- 40%. הסיבוכים שתוארו הם חזרת מזון והפרשות לחלל האף דיבור מאנפף. אפשרות מודרנית יותר היא כיווץ ומיצוק של רקמת החיך הרך באמצעות גלי רדיו. שיעורי ההצלחה של טכניקה זו אינם אחידים והיא יעילה בעיקר למקרים קלים של דום נשימה בשינה ולנחירות.
תיקון פנימי וחיצוני של מבנה האף : רק כאשר בנוסף לחסימת הלוע קיים קושי בנשימה אפית, או יש הוכחה לחסימת האף ע״י סטיית המחיצה, נחיריים צרים או קונכיות מפותחות או פוליפים.
כריתת שקדים ואדנואידים : כאשר הם מוגדלים ומחמירים את החסימה.
הקטנת הלשון : במקרים נדירים שבהם קיימת הגדלה אמיתית של הלשון ביחס לחלל הפה.
שיפור עמדת הלשון : הלשון ועצם הלשון (הנקראת היואיד) מחוברות אל חלקה הפנימי של הלסת התחתונה, ברצפת הפה הקדמית, אל שתי בליטות הנקראות genial tubercles. במקרים בינוניים של דום נשימה שנובעים מצניחת הלשון ניתן לנתק ולקדם את הלשון, עצם הלשון ושרירים אלה ע״י קיבוע העצם המחוברת אליהם באזור הסנטר. לניתוח זה אין השפעה על המראה החיצוני והוא מביא לשיפור ניכר בנשימה ובשינה כאשר החיך איננו מעורב בחסימה.
שיפור עמדת הלסת התחתונה והעליונה – אורתוכירורגיה– בשנים האחרונות זה הפך להיות ניתוח הבחירה לחולי דום נשימה בשינה בדרגה בינונית וחמורה ומאות מחקרים מהשנים האחרונות מדגימים את היתרונות הגדולים שלו על פני השיטות האחרות. ביתרון העיקרי הוא בשיפור הניכר של חלל הלוע במצבים הקשים שאינם מגיבים לטיפולים אחרים. בניתוח זה שתי הלסתות מופרדות ומקודמות, ביחד עם הלשון והחיך באופן שמאפשר פתיחה ושיפור ניכר בדרכי האויר. ניתוחים אלה מתאימים בעיקר לחולים צעירים יותר (עד גיל 50) שאינם מעוניינים לישון עם התקנים ומסכות בכל לילה. שכיחות דום הנשימה בשינה נמצאה קשורה למבנה פנים מסוים. נמצא שמבין עשרות פרמטרים שנבדקו אצל חולים בדום נשימה בשינה ובאנשים בריאים, הפרמטרים שהראו קשר חזק במיוחד למחלה הם אינדקס מסת הגוף (ואחוזי שומן), סנטר נסוג, זוית עצם ההיואיד ביחס ללסת התחתונה ואורך החיך הרך. שלושת האחרונים מתוקנים בצורה היעילה ביותר באמצעות הניתוח האורתוגנטי לקידום דו לסתי. הניתוח אורך כארבע שעות ולאחריו אשפוז של כארבעה ימים. משך ההחלמה עד לחזרה לתפקוד מלא כחודש. בדיקות מעבדת שינה לאחר הניתוח מדגימות שיפור של מאות אחוזים באיכות השינה, והפחתה משמעותית ברמת הנחירה ודום הנשימה בשינה לרמות נורמליות.
