האנטומיה של היופי

האם היופי הוא פרמטר מדיד או תחושה סוביקטיבית ? – איך מודדים יופי מוחלט ? – כיצד אנו שופטים אנשים על פי מראה פניהם ? – האם זיהוי היופי הוא תכונה מולדת או נרכשת תרבותית ? – האם ניתן לשנות את תוי הפנים בניתוח ?

Three headed roman-asian ancient statue of beautiful women

הפנים האנושיות היפות הן אוביקט מרתק. משחר התרבות אומנים, פילוסופים ומדענים ניסו להתחקות ולאפיין את המרכיב המסתורי שהופך אותם לכאלה. יש הטוענים כי ״היופי הוא בעיני המתבונן״ וכל נסיון לכמת, למדוד ולהגדיר יופי בנוסחאות נידון לכשלון מראש משום שמדובר בחוויה אינדיבידואלית – סוביקטיבית.

בכל אדם קיים יופי ייחודי לו. המטען הגנטי היחיד במינו, וההתפתחות האישית מתקופת טרום הלידה ועד לבגרות משאירים את חותמם על מבנה הפנים. גורמים רבים ושונים משפיעים לאורך השנים על האופן שבו הפנים מעוצבות ויוצרות מראה חד פעמי, מרתק ומרגש שהוא כרטיס הזיהוי האולטימטיבי של האינדיבידואל.

אולם, הפרעות שונות בהתפתחות עלולות לגרום לכך שהפנים מתפתחות בצורה שאינה מבטאת את הפוטנציאל הגנטי המלא שלהן.

כתוצאה מכך נוצרים עיוותים מסוגים שונים. המשותף לכל העיוותים הוא הפגיעה האסתטית והפגיעה התפקודית להן השלכות בריאותיות, אסתטיות, חברתיות ובעיקר פסיכולוגיות מרחיקות לכת.

תפקוד ויופי

האם ניתן למדוד יופי ?

המאפינים של פנים אטרקטיביות כמעט ולא משתנים במהלך ההיסטוריה.

במחקר מעניין שהשווה בין סלבריטאים גברים ונשים מעולם הקולנוע ב-1940 לעומת אלה של 2008, נמצא כי למעט עידון קל של הסנטר בגברים, לא היה שינוי במדידות הפנים בין הקבוצות (ברנבורג, 2010). אפילו כאשר פנו החוקרים להשוות מאפייני פניהם של יצירות אומנות קלאסיות בנות מאות שנים במדדים מודרנים נמצא כי אידאל היופי השתנה מעט מאוד לאורך ההיסטוריה האנושית.

Ceph analysis
אנליזה צפלומטרית : ערכים ממוצעים שמשמשים להערכה של מבנה הפנים ככלי בתכנון הניתוח.

מאפיינים מסויימים נתפסים כאסתטיים באופן קבוע. סימטריה במבט קדמי, חלוקה הרמונית של שלישי הפנים במבט קדמי וצידי, ופרופיל אורתוגנטי (כלומר : שורש האף, ושתי הלסתות בפרופיל הן על קו אנכי אחד ישר ללא בליטה או חסר של אחד מהם) מפוענחים על ידי מרכזים קדומים במוח האנושי כתכונות אטרקטיביות. קיימים ערכים ממוצעים שמבטאים יחסים, זויות ומרחקים בין נקודות ציון ידועות על גבי הרקמות הקשות והרכות של הפנים. ערכי ייחוס אלה משמשים כעזר בכל תכנון של הליך אורתו-כירורגי ונקראים ״אנליזה צפלומטרית״.

מעניין כי רוב המחקרים מדווחים כי דווקא פנים רגילות, ולא אלו בעלי תכונות יוצאות הדופן הן הפנים האטרקטיביות בעיני הרוב. על מנת להוכיח זאת, אנו משתמשים בתכנת מחשב ייחודית תמונות שהן ״ממוצע״ של פנים רבות, והן זוכות לדירוג הגבוה ביותר בנבחנים מתנדבים.

average

average
פנים ממוצעים : זוהי הדמיה ממוחשבת של ממוצע גיאומטרי של נקודות ציון שסומנו על תמונות דיגיטליות של מספר רב של מתנדבות. התכנה משמשת אותנו למחקרי perception, העוסקים בתפיסת היופי בתרבויות שונות .

לעומת זאת, למאפיינים בולטים או חריגים במבנה הגרמי של הפנים, רובנו מייחסים תכונות חיוביות או שליליות שונות. סנטר בולט נחשב מאפיין של אישיות תקיפה, וההפך מכך סנטר נסוג. יחס גדול בין הרוחב (בין עצמות הלחיים) והגובה של הפנים נחשב מאפיין של אגרסיביות אישית או ניהולית, ואפילו נמצא מתאים לעליה ברמת ההורמון הגברי טסטוסטרון. לעומתם, עיניים ומצח מעט מוגדלים בשילוב עם סנטר מוקטן ושפתיים מלאות הם מאפיינים של פנים נשיות מוערכות. א-סימטריה של הפנים מהווה גורם דומיננטי בהפחתת דרוג האטרקטיביות של הפנים בכל המחקרים. הועלו השערות מרובות לגבי הסיבה לכך. התיאוריה המובילה גורסות שמבחינה אבולוציונית, מבנה גוף ופנים ממוצע מבטא הטרוגניות גנטית שמקטינה את הסיכוי למחלות תורשתיות שונות ולכן הופך את בעליו למועמד טוב יותר לזוגיות. תיאוריה מתחרה טוענת שכל מבנה סימטרי (גם מבנים ארכיקטוניים, פרחים וציורים) גורם לנו עונג אסתטי בגלל מבנה מערכת העצבים המוליכה את התמונה המתקבלת משתי העיניים וממזגת אותן לחזיון אחד.

שלג
מבנה סימטרי מושלם של פתית שלג : עונג אסתטי מסימטריה הוא תכונה מובנית במערכת הראיה שלנו, ואנו מעדיפים באופן מובהק מבנים סימטריים ופרופורציונליים גם כשמדובר במבנה הפנים של הזולת.

אדם בוגר ממוצע זקוק רק ל-13 מילישניות להחליט אם הפנים שהוא רואה הם אטרקטיביות (אולסון, 2005), כבר מגיל 6 חודשים תינוקות יודעים לזהות ולהעדיף פנים יפות בלתי מוכרות להם מתוך מאגר תמונות שכבר הוגדרו ודורגו על-ידי נבחנים בוגרים (לנגלויס, 1991), מה שמעיד כנראה על תכונה מולדת וקיימת הסכמה רחבה, חוצת גבולות לגבי יופיין של פנים מסויימות בהשוואה לאחרות (קנינגהם, 1995).

אולם, איפיונו של המרכיב הנסתר של היופי, אותה איכות שמבדילה בין פנים שמעוררות בנו משיכה, אמון ואהדה לבין פנים אחרות, שמעוררים לעתים דחיה וריחוק, הוא הגביע הקדוש של המחקר האסתטי.

gold-p-vintage
הספירלה חותכת את המעגלים הקונצנטריים ברדיוסים משתנים ביחס Φ קבוע. מבנה ספירלי זה חוזר על עצמו בתופעות רבות בטבע וגם במבנה הפנים, ומשמש אותנו בתכנון ניתוחים על פי יחס הזהב.

המתמטיקאי האיטלקי ליאונרדו פיבונאצ׳י גילה שבסדרת מספרים שבה כל איבר הוא סכום שני האיברים שלפניו, הולך ומתפתח יחס קבוע בין שני איברים עוקבים.

ליחס הזה הוא קרא פי ( 1.618 =Φ Phi ), בעקבות הארכיטקט היווני פידיאס שהשתמש ביחס דומה ליצירת מבנים ארכיטקטונים מרהיבים ביוון העתיקה.

ליחס מספרי זה יוחסו בימי הביניים תכונות דתיות ממש, והוא כונה בשם  ״הפרופורציה השמימית״ או ״חיתוך הזהב״.

מבנים גיאומטריים רבים שמימדיהם או זויותיהם מצייתים ליחס הזה נתגלו במהלך המאות בתופעות טבע רבות ושונות, החל ממבנים מולקולריים ומיקרוביולוגיים ועד מבנים אסטרונומיים וגלקסיות.

הדומיננטיות האסתטית של יחס הזהב נתגלתה ביצירות אומנות, גם כאלה בנות מאות שנים.

גם בחקר האסתטיקה של הפנים נמצא כי כאשר הפנים מתקרבות לפרופורציה השמיימית הן אכן מדורגות גבוה בדרוג האטרקטיביות.

״מסיכות Φ״ נמצאו תואמות לפניהם של אנשים שמדורגים גבוה בדירוג האטרקטיביות (כגון שחקני קולנוע ודוגמנים) ולא תואמות לאנשים פחות מוערכים אסתטית. גם בפניהם של דמויות ביצירות אומנות מכל התקופות, נמצאו מאפייני יחס הזהב.

leonardo
ליאונרדו דה-וינצ׳י : רישום מקדים ללימוד האנטומיה של הפנים. חלק מהעקרונות נשמרים עד היום בהערכת מבנה הפנים לשימוש רפואי.

המחקר השיטתי של מבנה הפנים התחדש לאחר ימי הביניים, בתקופת הרנסנס. ליאונרדו דה-וינצ׳י ואחרים ערכו מדידות  של פנים יפות ומכוערות בנסיון להבין כיצד הפרופורציות והסימטריה של מרכיבי הפנים משפיעים על יופיין.

האסתטיקה לבשה צורה של מדע מדויק ונולדה האנליזה הצפלומטרית (בלטינית : מדידת הראש).

בחלוף השנים התפתחו עשרות מדידות ואנליזות, בשנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת גויסה הצפלומטריה ונכנסה לשימוש מדעי נרחב למטרות תעמולתיות וגזעניות ופותחו תיאוריות צפלומטריות מורכבות לגבי מידת ההתפתחות האבולוציונית של הגזע על פי מאפיינים צפלומטריים.

הגזעים שהוגדרו ״עליונים״ היו מאופיינים בפרופורציות ידועות, ואפילו פותחו מכשירים מיוחדים להערכה צפלומטרית מהירה ויעילה.

ההשלכות החברתיות של היופי 

החל משנות השבעים העלו מחקרים כי מי שמדורג גבוה כ״אטרקטיבי״ בעיני קבוצות מיקוד בסקרים שונים, מטפסים בסולם הסוציואקונומי במהירות הרבה ביותר (אלדר, 1961), האנשים ששיוצרים עמם קשרים מדווחים על סיפוק רב יותר מהקשר (ברסצ׳יד, דיון 1971). האחרים מיחסים להם יותר תכונות אופי סטריאוטיפיות-חיוביות גם ללא הכרות (איגלי, 1991), ונוטים לקבלם לעבודה בעקבות ראיון בשיעור גבוה יותר (קאש, 1985). אפילו בבתי המשפט הם זוכים לפסקי דין ועונשים קלים יותר ומשלמים ערבות נמוכה יותר באופן מובהק (סיגל ואוסטרוב 1975). במחקר קלאסי, בוגרי המכללה האקדמית הצבאית West point שסיימו בשנת 1950 דורגו על פי מראה הפנים שלהם. החוקר הצליח לחזות בצורה טובה את הדרגה הסופית שאליה יגיעו כעבור 30 שנה במהלך הקריירה הצבאית שלהם על פי דרוג זה (מזור, 1984). כאשר בדקו מנכ״לים של החברות המובילות בארה״ב, נמצא יחס קבוע בין מדדי גובה הפנים לבין הצלחתם הניהולית. מענין, כי כאשר ביקשנו ממתנדבות לייחס תכונות לתמונותיהם של גברים בלתי מוכרים עם הפרעות במבנה הפנים והלסתות הם בחרו בתכונות : מכוער, בלתי נעים, בלתי מושך, טיפש, תוקפני, וחסר בטחון. לעומת זאת בעלי הפרופיל האורתוגנטי, וגם אלה שנותחו, זכו להערכות חיוביות (אלון, 2015).

איך מתקנים עיוותים של הפנים ?

במהלך מלחמות העולם, מתוך הידע הרפואי הרב והנסיון שנרכש באירופה למודת הסבל, בטיפול בחבלות ושברים בעצמות הפנים, התפתחות ההרדמה הכללית, האנטיביוטיקה והמכשור הרפואי ובמיוחד בעקבות התנופה הכלכלית של שנות החמישים והשישים והעליה המהירה ברמת החיים, נולד תחום חדש ברפואה, הכירורגיה המקסילופציאלית (בלטינית : ״ניתוחים של הפנים והלסת״). החלוצים בתחום זה היו מנתחים אירופיים, אך הבכורה ניטלה מהם בשנות השבעים ע״י מספר מרכזים בארה״ב, שהחשובים בהם בדאלאס, בבוסטון ובצפון קרולינה.

בתחילה, בשנות הארבעים התפתחה הכירורגיה המקסילו-פציאלית מתוך הצורך. חיילים ואזרחים שנפצעו במלחמה עברו ניתוחים, חלקם נסיוניים ופורצי דרך, לשחזור ותקון חלקי הפנים הפגועים והחסרים. ברבות השנים אופי הניתוחים החל להשתנות : מטיפול בפצועי מלחמה, דרך טיפול ושחזור חלקים בעצמות הפנים שנכרתו עקב זיהומים או גידולים ועד תיקון של עיוותים מולדים ותורשתיים.

ארובה
הכנת פלטת טיטניום לשחזור תקרת ארובת העין על גבי מודל STL שהוכן על בסיס CT של החולה.

בהדרגה החלו נסיונות ראשונים לטפל באופן אלקטיבי באנשים בריאים שביקשו לשפר את מראה הפנים. המועמדים היו גם כאלה שתפקדו היטב מבחינה גופנית, אך סבלו מחוסר פרופורציה בפנים שהיה בעל השפעה שלילית על תפקודם החברתי והאישי. לתחום המתפתח קראו בשם ״אורתו-כירורגיה של הפנים״ (כירורגיה מיישרת, או מתקנת).

במהלך שנות השמונים והתשעים, טכניקות כירורגיות שהיו בחיתוליהן הוכנסו באופן מואץ לשימוש. השתלות עצם, קיבועים פנימיים בברגים ומשתלים נספגים, משתלים ומפרקים מותאמים אישית ומכשירים להפעלת כוחות מבוקרים למתיחת העצם, שימוש בתאי גזע, מתלים חופשיים של עצם עצמית ופיגומים ביולוגים מתחום הנדסת הרקמות. גם ההדמיה הרפואית והמכשור הרפואי השתפרו ללא הכר כתוצאה מצורך הולך וגובר.

HTR
תכנון משתל מותאם אישית לתיקון אסימטריה של עצמות הגולגולת וארובת העין

לרשותנו עומד כיום מגוון עצום של טכניקות כירורגיות. שלד הפנים והלסת הוא מערכת תלת מימדית מורכבת ומתוחכמת מאין כמוה, עם יכולות ריפוי והסתגלות מהגבוהות ביותר בגוף האנושי. אספקת הדם המצוינת, העצבוב המורכב ומערכת שרירי הפנים התומכת, מאפשרים לבצע מניפולציה של עצמות הפנים בכל מימד כמעט, בתנאי שנשמרים באופן קפדני העקרונות שהתפתחו במהלך כמעט מאה השנים האחרונות, עם המחקר האנטומי והפיזיולוגי הנרחב בתחום.

HTR 2
תכנון משתלים מותאמים אישית לתיקון אסימטריה בלסת

כמעט כל הפרעה תפקודית או אסתטית ניתנת לשיפור או לתיקון תוך שילוב האמצעים של הפרדה, מתיחה, קיבוע, שחזור באמצעות משתלי עצם ומיקום מחדש של מרכיבי שלד הפנים ושל שרירי ההבעה המכסים אותם. לאחרונה, התהליך הכירורגי עובר שינויים מהותיים.

בשנים האחרונות חלה בעולם התפתחות עצומה בתחום האורתו-כירורגיה. השוק הגלובלי שמתפתח סביב ניתוחים אלה (מחציתו בארה״ב) גדל מדי שנה ב8-9% וצפוי לגדול מעבר למיליארד דולר בשנת 2016.

גם בישראל, לאורתו-כירורגיה של הפנים דרישה שצומחת במהירות. חלקם של ניתוחים אלה מלווה גם בתיקון תפקודי של הלסתות או מפרקי הלסת. שילוב של מערכות תמיכה כמו קלינאיות תקשורת, ויעוץ פסיכולוגי למטופל ובמשפחתו, מסייעים להפיק מהתהליך את מלוא הפוטנציאל החיובי הטמון בו.

מערכות חדישות של תכנון וסימולציה של ניתוחים באמצעות מחשב (CASS), בשילוב עם הדמיית CT ברזולוציה גבוהה, מאפשרות להביא את התכנון והביצוע של הניתוחים לכלל שלמות. תכנון משתלים ביולוגיים מותאמים אישית, בשילוב תאי גזע והנדסת רקמות הם מנועי הצמיחה העיקריים של התחום.

אורתוכירורגיה
תכנון תלת מימדי לאורתו-כירורגיה של הפנים

אינטגרציה של שיטות קלאסיות שלקוחות מהניתוחים האורתוגנטיים של שנות השבעים, עם משתלים מותאמים אישית המיוצרים בטכנולוגיה עדכנית של חריטה והדפסת תלת מימד, משתלים ביולוגיים וביואקטיביים ומכשור כירורגי מדוייק ומתקדם ותכנון תלת מימדי ממוחשב הביאו את האורתו-כירורגיה של הפנים לרמות אומנות ודיוק חסרות תקדים.